#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהיכן רצו ללמוד דאין מסככים אלא בדבר שאינו מק&quot;ט וגידולו מן הארץ, ומה הדחייות ללימודים שנדחו? (אד, חג הסוכות, גרנך, מגרנך, עלי זית).	ואד יעלה מן הארץ, ומבואר דעננים גידו&quot;ק, דומיא דענני כבוד. והקשו למ&quot;ד דסוכות ממש עשו להם.</p><p dir='rtl'>חג הסוכות מקיש סוכה לחגיגה. והקשו דומיא דחגיגה שהיא בע&quot;ח.</p><p dir='rtl'>גרנך - ובגרן גופיה אי אפשר לסכך אלא בפסולת. והקשו דאפשר ביין קרוש הבא משניר.</p><p dir='rtl'>ותירצו מדכתיב 'מגרנך', ולא גורן עצמו, והכוונה לפסולת גורן ויקב.</p><p dir='rtl'>או מדכתיב צאו ההר והביאו עלי זית וכו'.	<br/>סוכה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט כתיב בעזרא שאמר להם להביא גם הדס וגם עץ עבות, הרי הוא אותו דבר?	עץ עבות ללולב, והדס שוטה לסיכוך.	<br/>סוכה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה טעם הפסול בחבילי קש ובחוטט בגדיש? ומה הדיוק?<p></p><p dir=""rtl"">ובאיזה אופן איירי?</p><p dir=""rtl"">ובאיזה אופן הותרו החבילי קש לסיכוך ומדוע?</p><p dir=""rtl"">ומאי נפק""מ במה דהפסול בחוטט בגדיש הוא מהטעם הנ""ל?</p>"	"ר' יוחנן פירש דחוטט בגדיש משום תעשה ולא מן העשוי. חבילי קש משום גזירת אוצר, שמא יבוא וחבילתו על כתפו, אך לא איירי בחבילין שהיו שם ליבש הפסולים מדינא.<p></p><p dir=""rtl"">ודקדק כן ריו""ח מהא דבחוטט בגדיש נקט לשון פסולה, ובחבילין נקט לשון 'אין מסככים בהם'.</p><p dir=""rtl"">ובהתירן כשרות, דאז הוא לסיכוך, וכיון שעשה מעשה לתקנם ליכא למיגזר.</p><p dir=""rtl"">ובחוטט בגדיש כיון דאמרינן דנפסל רק מה""ת ולא גזרו בו, אם ניענע מעט כשר.</p>"	<br>סוכה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ומאי קמ&quot;ל:</p><p dir='rtl'>סיככה בחיצים זכרים?</p><p dir='rtl'>ובחיצים נקבות?	זכרים כשרה, וקמ&quot;ל דלא גזרינן אטו נקבות.</p><p dir='rtl'>נקבות פסולה, וקמ&quot;ל דבית קיבול העשוי למלאות שמיה בית קיבול.	<br/>סוכה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין סיככה באניצי פשתן?</p><p dir='rtl'>ובהוצני פשתן?</p><p dir='rtl'>ובהושני?</p><p dir='rtl'>ומהם אניצי והוצני והושני?	"אניצי פשתן פסולה, דהיינו אחר סריקה, דאז ראוי להטמא בנגעים.<p></p><p dir=""rtl"">הוצני פשתן שלא נשרה ולא נכתש כשרה.</p><p dir=""rtl"">הושני ספק. וספק אם כבר משנשרה בא לכלל הושני, או רק אם נכתש, אבל נשרה בעלמא כשר.</p>"	<br/>סוכה דף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מסככים בשושי ושוויצרי ומדוע?</p><p dir='rtl'>ובהיזמי והיגי?	לרב יהודה מסככים בשושי ושווצרי, לאביי בשווצרי אין מסככים דסרי ריחייהו ושביק ונפיק.</p><p dir='rtl'>לרב חנן בר רבא מסככים בהיזמי והיגי. לאביי בהיגי לא, דנתרי טרפייהו ושביק ונפיק.	<br/>סוכה דף יב		
